יא תמוז התשע"ח (24.06.2018)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

"טל הבדולח" – טל התחייה
תהליך הטהרה המקובל מטומאת מת הוא באמצעות הזאה מ'מי חטאת' – מי מעיין שבהם מעורב אפר משריפת פרה אדומה. בלשון הזוהר מכונה התערובת הזו "שיורי טלא דבדולחא" – שאריות מטל הבדולח. 

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




הפלאה יתגלה
אות אחת בלבד מבדילה בין שתי המילים "גולה" ו"גאולה" – 'א'. שם האות 'א' הוא – 'אלף'. כאשר הופכים את סדר האותיות של 'אלף' מקבלים 'פלא'. וזהו אכן אחד החידושים המהותיים של הגאולה על הגולה: בגאולה יתגלה הרובד המופלא שבתורה, ודרכו תיחשף בפנינו הנוכחות האלוקית בבריאה.



|
שתפו:  
חבד » גאולה ומשיח » להאיר


"ברכת כוהנים" היום ובבית המקדש
לעתיד לבוא תגרום הגיית השם המפורש להארה אלוקית גבוהה יותר מזו שנגרמה על-ידי הגיית השם המפורש בעבר.

טו סיון התשע"ח (29.05.2018)

'ברכת כוהנים' היא מצוות עשה מן התורה המוטלת על הכוהנים – "לברך את עמו ישראל באהבה". בעת שמברכים הכוהנים ברכה זו הם מקיימים (בין השאר) את הציווי "ושמו את שמי על בני ישראל" (במדבר ו, כז). כלומר, הכוהנים יברכו את ישראל בשם השם.
 
יש הבדל באופן שמתקיים ציווי זה מחוץ לבית המקדש לאופן שהוא מתקיים בתוך בית המקדש: מחוץ לבית המקדש אסור להגות את השם המפורש (שם ההוויה), ולכן הכוהנים אומרים את שם השם כפי שאנו רגילים לאומרו היום: א-ד-נ-י. אולם בבית-המקדש מותר וצריך להגות את השם המפורש. בשם זה ברכו הכוהנים בבתי המקדש הראשון והשני ובשם זה יברכו בבית המקדש השלישי. בתורת החסידות מוסבר, כי לעתיד לבוא תגרום הגיית השם המפורש להארה אלוקית גבוהה יותר מזו שנגרמה על-ידי הגיית השם המפורש בעבר.
 
הבדל נוסף בין הברכה בבית-המקדש לברכה מחוצה לו הוא בעיתוי של אמירת הברכה: מחוץ לבית המקדש מברכים הכוהנים בעת התפילה בציבור, לאחר שמסיים שליח הציבור את ברכת ההודאה ("מודים"). אך בבית המקדש נאמרת הברכה בסיום הקרבת 'קרבן התמיד' בבוקר (קרבן קבוע שאתו פותחים את עבודת היום של הקרבנות). הלכה זו נלמדת מהתיאור המפורש בתורה: "וישא אהרון את ידיו אל העם ויברכם – וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים" (ויקרא ט, כב). מכאן, שהברכה נאמרת עם סיום עבודת הקרבה.
 
כסמל וזכר לכך קבעו חז"ל כי בזמן שאין בית-המקדש קיים, מוטל על הכוהנים לפחות להתחיל להתכונן לקראת 'ברכת הכוהנים' בזמן שאומר השליח ציבור את הברכה בה מבקשים על השבת עבודת הקרבנות: "והשב העבודה לדביר ביתך" (ברכת 'רצה').
 
בנוסף להבדלים אלו, ישנו הבדל (שלישי) בתנוחת הכוהנים: כיום, בשעת הברכה מגביהים הכוהנים את ידיהם כנגד הכתפיים ולא יותר. בגאולה, לעומת זאת, יהיה על הכוהנים להגביה את ידיהם מעל גבי ראשיהם (בגלל שהברכה תיאמר בשם המפורש, שהוא נעלה וגבוה יותר). יוצא מן הכלל יהיה הכוהן הגדול, שהוא יגביה את ידיו רק עד הציץ הנתון על מצחו ולא יותר (הציץ הוא טס עשוי זהב שעליו חקוק השם המפורש, ואין זה דרך כבוד להגביה ידיים מעליו).
 
שני הבדלים נוספים ישנם במענה העם אחרי ברכת הכוהנים: כיום, לאחר כל אחד משלושת הפסוקים של ברכת הכוהנים (יברכך, יאר, יישא) עונים כל העם 'אמן'. בבית המקדש אומרים הכוהנים את כל שלושת הפסוקים ברצף (מילה במילה אחרי המקריא, אבל בלי הפסק של אמירת 'אמן'), ולאחר כל פעם שמזכירים את שם השם עונים כל העם יחדיו ואומרים: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" (אבל בלי להפסיק את שליח הציבור).
 
מקורות: שמות כח  לו ובמפרשים שם. תלמוד בבלי סוטה לז ב, לח א-ב, מ ב ובתוספות דיבור המתחיל 'וכל כך למה'. משנה תורה לרמב"ם הלכות תפילה וברכת כוהנים פרק יד הלכות ג, י, טו ופרק טו הלכה יב. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן קכח סעיפים א, ג, כ, כד.






שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter