מצוות התורה הן נצחיות. בהר סיני ניתנו לנו תרי"ג (613) ומאז מוטל עלינו לקיים אותן תמיד, גם לאחר שתבוא הגאולה השלימה. ברם ישנם פרטים במצוות שעשויים להשתנות לעתיד לבוא, כתוצאה משינויים שיתחוללו בעולם בימים ההם. למשל: במצות ברית המילה.
 
כדי להבין זאת, עלינו להקדים ולקרוא את תיאור חז"ל על ברית המילה ההמונית שהתקיימה לקראת אכילת קרבן הפסח הראשון – במצרים. וכך מסופר: "(לכתחילה) הרבה מהן (מבני ישראל) לא היו מקבלים עליהם למול... וכיון שעשה משה את הפסח – גזר הקדוש-ברוך-הוא... והיה ריחו הולך (למרחק של) מהלך מ' (ארבעים) יום. (הריח העז עשה את שלו ובעקבותיו) נתכנסו כל ישראל אצל משה, אמרו לו: בבקשה ממך האכילנו מפסחך... היה אומר (משה), כך אמר לי הקדוש-ברוך-הוא: אם אין אתם נימולים - אין אתם אוכלים!.. מיד נתנו עצמן ומלו."
 
מתיאור זה משמע כי בני ישראל נימולו בלילה, משום שזמן אכילת הפסח הוא בלילה (ליל ט"ו בניסן). ואמנם כיצד – הלוא ידוע שברית מילה יש לערוך ביום דווקא ולא בלילה?
 
אחד התירוצים על כך ניתן על ידי החיד"א (הרב חיים יוסף דוד אזולאי) בספרו "שמחת הרגל": בזוהר הקדוש נאמר כי בליל יציאת מצרים – הלילה האמור, בו נימולו בני ישראל – התקיים הפסוק "לילה כיום יאיר" (תהלים קלט, יב). לפיכך היה לאותו לילה דין של יום, ומותר היה לערוך בו ברית מילה.
 
בהתאם לזאת, מכיוון שעל הגאולה האמתית והשלמה נאמר כי הייעוד "לילה כיום יאיר" יתקיים לנצח – יש מקום לומר שגם אז נוכל לערוך ברית מילה גם בלילה.
 
אם כי אין הדבר מוחלט, משום שגם היום ישנם מקומות בהם (בחלק מהשנה) מאירה השמש 24 שעות ביממה, וגדולי ישראל הורו ליהודים שבאותם מקומות לחלוק את היממה בצורה שרירותית ל-12 שעות יום ו-12 שעות לילה, ולקיים את מצוות היום אך ורק בשעות היום ואת מצוות הלילה בשעות הלילה בלבד. כך שסביר להניח כי כך יהיה גם לעתיד לבוא, ולא נוכל אפוא לקיים ברית מילה בכל שעה מהיממה.