לאחר שיתגשם החזון "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (זכרי' יג, ב) ולא יישאר בעולם שום רושם שלילי מחטא העגל, אין מה שימנע מאהרון לקבל את הזכות להכין את הפרה, בתור הכוהן החשוב ביותר
התורה קוראת לכל מי שבא במגע עם מת או נמצא עמו תחת קורת גג אחת – 'טמא'. הדרך להיטהר מטומאה זו היא על ידי 'מי חטאת'. 'מי חטאת' הם מי מעיין חיים, בהם מהול אפר מפרה אדומה שנשחטה ונשרפה על ידי כוהן. ממים אלה מזים על הטמא בימים השלישי והשביעי לתהליך הטהרה. השלמת התהליך נעשית על ידי טבילה במקווה.
את הפרה האדומה הראשונה הכין אלעזר בן אהרון הכהן (ראה חוקת יט, ג ורש"י). התפקיד לא ניתן לאהרון עצמו משום שהטהרה שמביאה הפרה האדומה נועדה (גם) לכפר על הטומאה שנוצרה מחטא העגל, חטא שאהרון גרם לו בעקיפין, ולא התאים כי ה'קטיגור' יהפוך ל'סניגור'.
במרוצת השנים הוכנו תשע פרות אדומות. את הפרה השנייה הכין עזרא הסופר, ושבע נוספות נשחטו בתקופת הבית השני. הפרה העשירית תישחט עם בואו של מלך המשיח. אך לא ממש על ידו, משום שהוא אינו כוהן (המשיח מגיע כידוע משבט יהודה). מי אפוא הכוהן שישחט וישרוף את הפרה?
הרבי מליובאוויטש מלך המשיח אומר כי סביר להניח שאז תינתן הזכות הזו לאהרון הכוהן, שיקום בתחיית המתים. בעת ההיא, לאחר שיתגשם החזון "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (זכרי' יג, ב) ולא יישאר בעולם שום רושם שלילי מחטא העגל, אין מה שימנע מאהרון לקבל את הזכות להכין את הפרה, בתור הכוהן החשוב ביותר.
ראוי לציין כי יחזקאל הנביא מדבר על הגאולה במונחים של טהרה באמצעות 'מי חטאת': "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם... מכל חטאותיכם אטהר אתכם" (יחזקאל לו, כה).
מקורות: יומא ה, ב. אבות דרבי נתן פרק לד, י. הלכות פרה אדומה לרמב"ם סוף פרק ג. שיחת הרבי מליובאוויטש שבת פרשת כי תישא תשמ"ז. ליקוטי שיחות חלק כח, פרשת חוקת שיחה א. וראה הלכות כלי המקדש לרמב"ם, פרק ה הלכה יב וחידושי אגדות מהרש"א יומא פה.