ישנן מצוות שצריך לקיים בשעות היום וישנן מצוות שצריך לקיים בשעות הלילה. בזמן הגאולה השלמה, בעת שיתקיים החזון הנבואי "לילה כיום יאיר", לא יהיה הבדל בין יום ללילה. כיצד אם כן ידעו מתי לקיים כל מצווה?
 
התשובה היא, כשם שנוהגים היום באותם מקומות בעולם בהם בתקופות מסוימות זורחת השמש שבועות שלמים ברצף. ההלכה קובעת כי יש לחלק כל יממה בצורה שרירותית לשני חלקים שווים בני 12 שעות, ולהתייחס לחלק אחד כאל יום ולחלק השני כאל לילה. וכך לכאורה יהיה גם לעתיד לבוא.
 
אולם מצווה אחת תהיה (לדעת פוסקים רבים) יוצאת דופן: מצוות ציצית. מכך שנאמר עליה בתורה "וראיתם אותו", למדו חז"ל כי הזמן בו חלה מצווה זו הוא שעות היום, בהן ניתן לראות ללא אמצעי עזר. אולם לעתיד לבוא, כאשר יוכלו לראות ללא אמצעי עזר בכל שעות היממה – לא תהיה סיבה שלא נתחייב בה גם בשעות שנחשבות ללילה.
 
יש אומרים, כי זו הסיבה שממשמשים בציציות לאחר שמקיימים את מנהג 'קידוש לבנה': ב'קידוש לבנה' מזכירים את הגאולה השלמה, והמשמוש בציצית מבטא את הכמיהה לזמן בו נתחייב במצווה זו גם בשעות הלילה.
 
יש המחדשים, כי כתוצאה מכך תחדל מצווה זו מלהיחשב 'מצווה שהזמן גרמה' וממילא גם נשים תתחייבנה בה.
 
עניין נוסף שיתחדש בגאולה בנוגע לציצית הוא התכלת – צבע שמופק מדמו של חילזון ימי נדיר, ובו יש לצבוע מחצית מחוטי הציצית. האדמו"ר הרש"ב – רבי שלום-בר מליובאוויטש קבע כי ישנן כמה סיבות שמפניהן הוודאות לגבי התכלת תושג אך ורק בגאולה השלמה. אחת מהן היא, שכל עוד בית-המקדש לא קיים, אי-אפשר לגרום להארות האלוקיות שצבע התכלת נועד לעורר. כך גם מביא הרבי מליובאוויטש מלך המשיח: "על פי קבלה יהיה עניין התכלת רק לעתיד לבוא".
 
כאשר חלק מחוטי הציצית יהיו צבועים תכלת, נקיים את המצווה קצת אחרת מהיום: מספר הכריכות בכל כנף יעמוד דווקא על שבע, כנגד שבעת הרקיעים שדומים בגונם לגון התכלת, והכריכות תהיינה חלקן מהחוטים הלבנים וחלקן מחוטי התכלת.