הרמב"ם כותב: "ומפני זה נתאוו כל ישראל, נביאים וחכמיהם, לימות המשיח, כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצוות כהוגן, וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, לפי שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת". משמע, כי אדרבה, דווקא בימות המשיח נגיע לשלמות בקיום המצוות.
שאלה: האם נמשיך לעתיד לבוא לקיים את כל המצוות?
תשובה: מלשון הגמרא נראה להכריע, כי "מצוות בטלות לעתיד לבוא". לכאורה משמע, כי מיד כשתבוא הגאולה לא נקיים עוד מצוות, ואמנם יש שנקטו כך להלכה. אולם רבים וטובים חולקים וסוברים אחרת:
הרמב"ם כותב: "ומפני זה נתאוו כל ישראל, נביאים וחכמיהם, לימות המשיח, כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצוות כהוגן, וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, לפי שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת". משמע, כי אדרבה, דווקא בימות המשיח נגיע לשלמות בקיום המצוות.
כך גם מוכח ממצוות ערי מקלט, כפי שמצטט הרמב"ם, שמעולם לא התאפשר לקיימה בשלמות, ורק בימות המשיח נזכה לכך.
כיצד אפוא מתפרשים דברי חז"ל "מצוות בטלות לעתיד לבוא"? – כותב על כך כבוד קדושת אדמו"ר הזקן (רבי שניאור זלמן מלאדי), כי הם יתקיימו בתקופה מאוחרת יותר בגאולה, לאחר תחיית-המתים של כלל ישראל. הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מסביר, כי גם אז אין פירוש הדברים שלא נקיים את מעשי המצוות, אלא רק שלא נהיה מצווים עליהם. אנו נקיימם מבלי שנצטרך להצטוות, משום שיפעם בנו הרצון האלוקי ויניע אותנו לפעול מאלינו בהתאם אליו.
וכך אכן כותב הרמב"ם: "דבר ברור ומפורש בתורה, שהיא מצווה עומדת לעולם ולעולמי עולמים, אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת". בכל תקופה ובכל מצב, לעולם לא נחדל מלקיים את המצוות. ישנם אמנם חלקים מסוימים בתורה, שעתידים להתבטל לעתיד לבוא, כפי שאמרו חז"ל – אך החלק המעשי שבתורה יישאר כמו שהוא לנצח: "הלכות של תורה שבעל-פה – (ש)אינן בטלים לעולם".
מקורות: נידה, סא, ב. תלמוד ירושלמי, מגילה, פרק א, הלכה ה. משנה תורה לרמב"ם, הלכות יסודי התורה, תחילת פרק ט, הלכות תשובה, פרק ט, הלכה ב, סוף הלכות מגילה והלכות מלכים, פרק יא, הלכה ב. תניא, איגרת הקודש, כו. שדי חמד, מערכת המ"ם, כלל רי"ח. תורת מנחם, תשנ"ב, כרך א, עמוד 178 ואילך.