התשובה כיום לא מהווה גורם מעכב, חלילה, להופעת הגאולה – אך היא מזרזת אותה מאוד. יתרון ייחודי לה הוא בהיותה מצווה שאפשר לקיימה בן רגע
מצוות התשובה היא אחד הגורמים המזרזים ביותר את בוא הגאולה השלמה. בגמרא נאמר "אין הדבר תלוי אלא בתשובה". וכך גם פוסק הרמב"ם: "אין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין, שנאמר 'ושבת עד השם אלוקיך', 'ושב השם אלוקיך את שבותך' (ניצבים ל, ב-ג)".
לפני קרוב לשבעים שנה יצא הרבי הקודם מליובאוויטש בקריאת-קודש מעוררת שהרעידה את אמות הספים בעם ישראל: "לאלתר לתשובה – לאלתר לגאולה". ברם חשוב להדגיש כי כיום עברנו כבר את השלב
המחויב של תשובה לקראת הגאולה. הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מסביר כי יחסית לצרות שעברנו במרוצת הדורות ובהתחשב בידע המועט במקרים רבים – הרי שעם ישראל מתנהג הרבה מעל ומעבר למה שמצופה ממנו. ובכלל, אומר הרבי, מכיוון שנכון להיום אין יהודי שלא הרהר תשובה אי פעם בימי חייו ואף יותר מפעם אחת – הרי שהגאולה כבר יכולה להופיע!
אחת ההזדמנויות שהשמיע הרבי דברים אלה הייתה בעת ביקור של הרב מרדכי אליהו ז"ל. וכך אמר לו הרבי: "הרבנים צריכים לפרסם פסק דין כי 'כלו כל הקיצין' (והגאולה צריכה להופיע!). ומה שאמרו חז"ל 'אין הדבר תלוי אלא בתשובה' – היה לפני משך זמן, אבל עכשיו (לאחר שכבר עשו תשובה בשלמות) אין הדבר תלוי אלא בביאת משיח עצמו".
אלא שכמובן לא פס כוחה הרוחני המופלא של מצוות התשובה. בתורת החסידות מוסבר, כי כל התעוררות של תשובה מגיעה ממדרגה גבוהה מאוד בנשמה, שנקראת 'יחידה' – מדרגה שבזמן הגאולה תתגלה במלוא יפעתה. ממילא מובן כי כל התגלות רוחנית ממדרגה זו, מקרבת ומזרזת את התגלותה המושלמת בגאולה השלמה.
התשובה כיום לא מהווה אפוא גורם מעכב, חלילה, להופעת הגאולה – אך היא מזרזת אותה מאוד. יתרון ייחודי נוסף לה הוא בהיותה מצווה שאפשר לקיימה בן רגע – הרהור אחד של תשובה נחשב לקיום (מינימאלי של) המצווה. הרהור אחד חיובי מצדנו יכול לחולל את המהפך ולהביא את הגאולה בפועל ממש.
מקורות: תלמוד בבלי סנהדרין צז, ב. קידושין מט, ב. רמב"ם הלכות תשובה פרק ז הלכה ה והלכות אישות פרק ח הלכה ה. איגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה עמוד שסא ואילך. שיחות הרבי מליובאוויטש: שבת פרשת פינחס תשד"מ, שבת פרשת ויחי ושבת פרשת בלק תנש"א ובעת ביקור הרב מרדכי אליהו, ו' מרחשוון תשנ"ב. ליקוטי שיחות כרך ד עמוד 1071.