בגמרא נאמר, כי יחד עם קיבוץ הגלויות של כל בני ישראל בגאולה השלמה יגיעו לארץ ישראל גם בתי-הכנסת מכל העולם: "עתידים בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחוץ לארץ להיקבע בארץ ישראל, שנאמר (ירמיה מו, יח): 'כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא' (על פי פסוק זה מסופר במדרש, כי ההרים תבור וכרמל הגיעו באורח נס להשתתף במעמד מתן תורה. ואם כן, מסיקה הגמרא) והלוא דברים קל וחומר: ומה תבור וכרמל, שלא באו אלא ללמוד תורה לפי שעה, נקבעו בארץ ישראל – בתי כנסיות ובתי מדרשות, שקוראים בהם ומרביצים בהם את התורה (בקביעות) – על אחת כמה וכמה".
 
בעל "מגן אברהם" מדייק כי גם האדמה עליה עומדים בתי-הכנסת תגיע עמם – בדיוק כמו התבור והכרמל שהגיעו על אדמתם.
 
הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מוסיף, כי גם בתי-כנסת חרבים ישוחזרו וייקבעו בארץ ישראל. "אבנים, עצים ועפר שמהם נעשו הבתי כנסיות והבתי מדרשות, הגנו על בני ישראל שיוכלו להתפלל וללמוד, ו'ספגו' את אותיות התפילה והתורה, ובוודאי יקבלו שכרם שיחזרו ויקבעו בארץ ישראל". ועוד, מחדש הרבי: גם בתים פרטיים שלמדו בהם תורה וקיימו בהם מצוות, יגיעו לארץ ישראל כמו בתי-הכנסת!
 
המהרש"א (רבי שמואל אידל'ס) מבאר, כי כל בתי-הכנסת שיגיעו לארץ יתחברו (פיזית) לבית-המקדש השלישי. לפי זה הוא מסביר את דברי חז"ל: "לעתיד לבוא יהיה בית המקדש גדול כירושלים שבעולם הזה". כיצד ייתכן הדבר – הלוא למבנה המקדש יש מידות מוגדרות, שלא חורגות אפילו מתחומי הר הבית? אלא, שבתי-הכנסת שיתחברו אליו וייחשבו (במובן מסוים) חלק ממנו, יצרו יחד קומפלקס מבנים עצום, שיתפוס את שטחה של כל ירושלים.
 
בית-הכנסת הצמוד ביותר לבית-המקדש יהיה 'בית רבינו שבבבל' – בית-הכנסת בו שוהה המשיח עוד בטרם התגלה לעין כול, וממנו מפיץ תורה לכל העולם. בסמוך אליו יהיו בתי-הכנסת של גדולי ישראל לדורותיהם, וכך על פי החשיבות הרוחנית תהיה מידת הקרבה של כל בית-כנסת אל בית-המקדש.
 

מקורות: תלמוד בבלי מגילה כט, א ומהרש"א שם. ילקוט שמעוני ישעיה רמז תקג. מגן אברהם אורח חיים סימן קנא סעיף קטן טו. ש"פ ויצא, י' כסלו תשמ"ט והערה 99 שם. שיחות הרבי מליובאוויטש – שבת פרשת בהר-בחוקותיי תשמ"ח הערה 77, שבת פרשת ויצא תשנ"ב וקונטרס בית רבינו שבבבל.