במדרש נאמר, כי "לעתיד לבוא כל הקרבנות בטלין". מלבד קרבן אחד יוצא-דופן: "קרבן תודה אינו בטל" (תודה הוא קרבן שמקריב אדם שעבר בשלום חוויה מסוכנת: חציית מדבר או ים, מחלה קשה או ישיבה במאסר).
 
דברים אלה תמוהים מאוד לאור מה שהוסבר במאמר הקודם (על פי המקורות), כי בבית-המקדש השלישי תגיע הקרבת הקרבנות לשלמות שלא הייתה בה בבתי-המקדש הקודמים!
 
בפירוש "יפה תואר" נאמר כי דברי המדרש מתייחסים אך ורק לקרבנות פרטיים: קרבן 'חטאת' וקרבן 'אשם', הבאים לכפר על עבירות, וקרבן 'עולה', שנועד לכפר על הרהורי-לב רעים. מכיוון שלעתיד לבא "יבוקש עוון ישראל – ואיננו" – לא יהיו חטאים בכל צורה שהיא – ממילא לא יהיה על מה להביא קרבן, מלבד קרבן 'תודה'. אך את קרבנות הציבור למיניהם נמשיך להקריב (ואדרבה, ברמה גבוהה ביותר, כאמור).
 
בתורת החסידות נוסף עומק להתבטלות החלקית של הקרבנות לעתיד לבוא: הקרבן מקרב את הבעלים המקריב – כלפי מעלה, אל הרוחניות שמעבר לעולם הגשמי. לעתיד לבוא תאיר בגלוי כאן, בעולם הגשמי, הנוכחות של הקדוש-ברוך-הוא ולא תהיה אפוא מטרה להתקרב אל מה שמעבר לעולם. לכן יתבטלו הקרבנות הפרטיים. אך קרבן 'תודה' מתייחד בהיותו מביע הודאה והתבטלות אל הקדוש-ברוך-הוא. להבעה כזו תהיה בוודאי משמעות לעתיד לבוא, ואדרבה – ביתר שאת, כתוצאה מההתגלות האלוקית הגדולה שתהיה בנו. לכן את הקרבן הזה נמשיך להקריב.
 
ראוי גם לציין, כי קרבן 'עולה' יכול לבוא גם בנדבה, ולא רק כדי לכפר על הרהור-הלב. כך גם קיים קרבן 'שלמים' שמובא בנדבה. ואמנם כתוב בפירוש "מצודת דוד": "אז... יזבחו... שלמים ועולות הבאים בנדבה ומבלי חטא".
 
כמו כן, מיד עם בניית בית-המקדש נביא כולנו כמות גדולה מאוד של קרבנות חטאת ואשם – על החטאים בהם נכשלנו בזמן הגלות. כי התשובה ששבים על החטאים נחשבת מושלמת כל עוד לא נבנה בית-המקדש. אך ברגע שייבנה, מיד נתחייב בכל הקרבנות.
 
קיימת סבירות גבוהה כי הקרבן הראשון שנקריב יהיה קרבן 'תודה'. הודיה על היציאה ממאסר הגלות אל מרחבי הגאולה השלמה.
 
מקורות: תהלים פרק נא פסוק כא ומצודת דויד שם. ויקרא רבה פרשה ט, ז. מדרש תנחומא פרשת אמור ופירוש יפה תואר שם. ספר הליקוטים לאדמו"ר הצמח-צדק, ערכים "לעתיד לבא" ו"קרבנות". שאלות ותשובות יוסף אומץ סוף סימן ה סעיף ג, שאלות ותשובות לב חיים אורח חיים סימן כט. שיחת הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שבת פרשת שלח תנש"א סעיף יד. שיחה עם הרב מרדכי אליהו, ו' תשרי תשנ"ב סעיף יד. מאמר דיבור המתחיל "הנה ישכיל" תשי"ז. ליקוטי שיחות חלק יב פרשת צו א הערה 36, חלק כד שופטים ב.